אגף השכר והסכמי עבודה הינו גוף המטה של ממשלת ישראל לקביעת מדיניות השכר במגזר הציבורי והממשלתי ויישום המדיניות הכלכלית של הממשלה.

ניהול השכר הציבורי הינו מכשיר מאקרו כלכלי המאפשר לממשלת ישראל ומשרד האוצר לקדם מדיניות כלכלית וחברתית ולשמור על מערכת יחסי עבודה במשק שיאפשרו למשק הישראלי וכלכלתו למצות את מלוא פוטנציאל הצמיחה ולעמוד בשורה אחת עם משקיהן של המדינות המובילות בעולם.

במסגרת פעילותו השוטפת, מסייע האגף בידי הנהלות הגופים הציבוריים בניהול משאים ומתנים בשני תחומים עיקרים: הטמעת רפורמות מבניות ומתן מענה לתביעות שכר מצד העובדים. זאת, תוך ראיה משקית רוחבית של מסגרת אילוצי התקציב והשלכות הסכמי השכר על קבוצות עובדים אחרות (דומות) במשק.

פעילותו השוטפת של האגף מתמקדת ב 3 תחומים עיקרים:

א. שימור מערכת יחסי העבודה במשק:  

אגף השכר מרכז את המשאים והמתנים לחתימה על הסכמים מול ארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים. מטרתו של האגף הינה לגבש הסכמי שכר שיאפשרו למעסיק הממשלתי לעמוד בתשלום הוצאות השכר ובמקביל יתגמלו בצורה הוגנת את העובדים.

ב. רפורמות ושינויים מבנים:

אגף השכר, כמי שאמון על קביעת מדיניות השכר בסקטור הציבורי, שם לו למטרה לקדם רפורמות ושינויים מבניים לייעול הסקטור הציבורי ולשיפור השירות הניתן לאזרח. זאת, במסגרת קידום המדיניות הממשלתית הכוללת.

על הדוגמאות לרפורמות כאמור, נמנות: רפורמת "אופק חדש" המובילה למפנה במערכת החינוך בישראל; הפרטת החברה הממשלתית "בזק", שהובילה לשינוי שוק התקשורת הישראלי ולשיפור השירות לאזרח.

במסגרת ביצוע רפורמות אלו ואחרות אמון אגף השכר על גיבוש הסכמי השכר ותנאי העבודה.

ג. יחידת האכיפה:

יחידת האכיפה באגף השכר מרכזת את הפעולות הנחוצות לצורך ישום סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (קישור לנוסח הסעיפים הרלוונטיים בחוק מצוי באתר זה). היחידה אמונה על הוצאת סמכויות הממונה מכח סעיף זה לחוק, מן הכח אל הפועל. תפקידה לוודא, כי השכר בגופים נתמכים ומתוקצבים, כמשמעם בחוק יסודות התקציב, משולם על- פי ההנחיות וההסכמים הקיבוציים. במקרים בהם התגלה בעניינו של עובד, כי השכר, תנאי העבודה, תנאי הפרישה, הגמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה שנתנו לו, חרגו מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה (להלן - חריגות שכר), תפעל היחידה לביטול חריגת השכר ולתביעת השבה רטרואקטיבית של התשלומים החורגים ששולמו לעובד.

הסבר על מבנה הסקטור הציבורי

עובדי המגזר הציבורי נחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

א. עובדים המועסקים במישרין על ידי המדינה - מי שמועסק על ידי ממשלת ישראל : עובדי משרדי הממשלה, גופי הביטחון והבריאות וגופי הסמך.

ב. עובדים המועסקים על ידי הגופים והמתוקצבים והנתמכים - עובדים המועסקים על ידי רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, אוניברסיטאות וכו'.

בהתאם, נקבע תפקידו של אגף השכר במשאים ומתנים אל מול קבוצות עובדים אלו. במשאים ומתנים מול עובדים המועסקים במישרין ע"י המדינה, אגף השכר מנהל את המשא ומתן ישירות מול ארגון העובדים הרלוונטי, לדוגמא: משא ומתן עם הסתדרות המעו"ף (בעבר - הסתדרות הפקידים) בנוגע לשכרם של עובדי משרדי הממשלה.

להבדיל, המשאים והמתנים בגופים המתוקצבים והנתמכים מתנהלים בין הנהלות הגופים לבין ארגון העובדים היציג הרלוונטי בכל גוף. במשאים ומתנים אלו הנהלות הגופים ואגף השכר מגבשים במשותף מסגרת תקציב לצורך הסכם השכר. הסכמים קיבוציים אלה, מחוייבים בקבלת אישור הממונה על השכר.