ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ובכירי משרד האוצר הציגו היום במסיבת עיתונאים את עיקרי התכנית הכלכלית "בלימה ותנופה".

שר האוצר הדגיש כי "מדובר רק בעיקרי התכנית הכלכלית. בשבועות הקרובים נקיים הדברות מקיפה גם בתוך הממשלה וגם עם ארגוני העובדים והמעסיקים, כולנו נדרש לגלות יחד מנהיגות כלכלית ועל כל צד לתרום להצלחת התכנית. התכנית כוללת 5 נקודות מרכזיות שזיהינו כנקודות כובד של הכלכלה הישראלית ובכוונתנו להשתמש בהן כמנוף לקידומו של המשק". שר האוצר הוסיף כי "בשל הירידה החדה בהכנסות המדינה, צפוי גירעון תקציבי של עשרות מיליארדי שקלים, גירעון שיביא לגידול משמעותי בחוב הלאומי שלנו. על מנת לשמור האמינות שהכלכלה הישראלית הפגינה בשנים האחרונות, עלינו להמשיך ולשמור על המשמעת הפיסיקלית וליצור סדרי עדיפויות בהוצאות הממשלה ובהשקעה התקציבית בתחומים השונים. הפחתות אלה יבוצעו בתיאום ובשיתוף שרי הממשלה".

בסיכום דבריו, אמר שר האוצר: "נכנסנו לתקופת חירום, תקופה לא קלה. אבל אנחנו ננקוט בצעדים הנכונים על מנת לבלום את ההאטה כך שכבר ב2010 נראה ניצנים ראשונים של צמיחה. אני בטוח שצעדים אלה ייתנו את אותותיהם גם בטווח הרחוק וכי כבר בשנים 2011-2012 נוכל לחזור לצמיחה אליה הורגלנו בשנים האחרונות".

מטרת תכנית "בלימה ותנופה" –

בלימת ההשפעות הקשות של המשבר הכלכלי והובלת המשק הישראלי חזרה למתווה של צמיחה, להלן עיקריה:

א. הגדלת אשראי ועידוד הייצוא:

אחת ההשלכות של המשבר הינה אובדן מקורות ומצוקת זמינות אשראי של חברות במשק. על מנת להקל על מחנק האשראי ולשמר את הפעילות העסקית מוצע לנקוט מספר צעדים:

ערבויות לבנקים

תנאי הערבויות הקיימות לבנקים, בסך 6 מיליארד ₪, ישונו מיידית ויפושטו באופן שיקל על הבנקים בגיוס ההון, ובכך יגדיל את זמינות האשראי. בנוסף, מסגרת הערבויות תורחב בהמשך ויתווספו לה 6 מיליארד ₪ נוספים.

מתן אשראי במסגרת חוץ-בנקאית

הקמת קרנות אשראי חוץ-בנקאי בשיתוף משקיעים מוסדיים וזרים שיתמחו בהעמדת אשראי לחברות שאינן מקבלות פתרון אשראי בכלים הקיימים, ובכלל זה חברות בתחום הטכנולוגיה. היקף המסגרת המתוכננת לפעילות הקרנות שתפעל על בסיס ערבויות הינו כ-2 מיליארד ₪.

סיוע לתעשיות הייצוא

בניית מנגנונים אשר יאפשרו את שימור נתח שוק הייצוא של ישראל בעולם, ואף להגדילו, באמצעות מגוון כלים. כך, תוגדל ערבות המדינה לחברת "אשרא" ב-250 מליון דולר והיא תועמד על 1.25 מיליארד דולר בסך הכול. כמו כן, תסייע המדינה בביטוח סיכון פוליטי בעסקאות טווח-קצר באמצעות "אשרא" (מול המבטחים המסחריים), המדינה תספק מסגרת ביטוח משנה לחברות ביטוח האשראי הקיימות לטווח-קצר באמצעות ערבות מדינה לשנה בהיקף של מיליארד דולר. בנוסף לכך, מתוכננת ערבות מדינה לבנקים בהיקף של מיליארד ₪ למתן ערבויות ביצוע וערבויות מקדמה לעסקאות ייצוא.

הרחבת אשראי לעסקים בינוניים

קרנות האשראי לעסקים בינוניים יוכפלו בהיקפן הכולל לסך של 2.6 מיליארד ₪. חברות היעד של הקרן תהיינה רבות יותר - הקרן תפעל אף מול מפעלים שהיקף מחזורם מ- 15 עד 400 מיליון ₪ (כיום הקרן פעלה מול מפעלים שהיקף מחזורם מ-22 מיליון עד 100 מיליון ₪). סכום ההלוואה המקסימאלי יהיה 16 מיליון ₪ במקום 8 מיליון ₪. 

ב. קידום התעסוקה ובלימת האבטלה:

עובדים לא ישראלים

ההערכה היא כי כיום נמצאים בישראל כ- 400,000 עובדים זרים שאינם ישראלים מתוכם 300,000 לא חוקיים, זאת לעומת 230,000 מובטלים ישראלים. תוצג תכנית מקיפה לצמצום תופעת העובדים הזרים, יגובשו כלים להתמודדות מול מעסיקי העובדים הבלתי חוקיים ומול העובדים הרבים שעובדים בארץ באופן לא חוקי.

עידוד תעסוקה בכלל ובקרב נשים בפרט

יצירת תמריצים להצטרפות לשוק העבודה ובפרט בקרב שכבות אוכלוסיה חלשות. בין התמריצים יוצגו:

· פריסה ארצית של מנגנון תשלום מס הכנסה שלילי לעובדים בעלי שכר נמוך

· הרחבת תכנית "אורות לתעסוקה" אשר הוכחה כיעילה

· הוספת תכניות הכשרה מקצועיות בהיקף של כמיליארד ₪

·  עידוד העתקת פעילות מפעלים עתירי כוח אדם לפריפריה תוך הרחבת מצבת העובדים

· עידוד תעסוקת נשים אמהות על ידי הרחבת היצע מעונות היום המסובסדים והגדלת התמיכה הממשלתית במימון מעונות יום וצהרונים (תוספת של 200 מיליון ₪ בשלוש שנים הקרובות).

קרן סיוע למפעלים במצוקה

הקמת קרן סיוע למפעלים במצוקה, בשיתוף המעסיקים והעובדים. קרן זו תתמוך במפעלים אשר נקלעו למצוקה כלכלית, בהתאם לקריטריונים שיסוכמו. היקף הקרן יעמוד על כמיליארד ₪.

ג. רפורמות מבניות בענפי המשק:

קיימים מספר ענפי יסוד העומדים בבסיס משק בריא. במסגרת התכנית הכלכלית אותרו מספר תחומים אשר בכוונתנו לטפל בהם, מדובר בענפים שחייבים להיות מפותחים ויעילים על מנת שיעמדו בסטנדרטים בינלאומיים.

מינהל מקרקעי ישראל

האצת פעילות בתחום הנדל"ן ככלי להגברת הצמיחה - כיום 93% מהקרקעות בישראל מרוכזות בבעלות המדינה. יוצע מנגנון להעברת קרקעות לבעלות פרטית, בפרט באזורים עירוניים ולשחרור עתודות קרקע לטובת הקמת מבני מגורים ותעסוקה נוספים. במקביל אנו נבצע שינוי מבני במינהל מקרקעי ישראל על מנת לשפר ולייעל את פעולות התכנון והפיתוח של הקרקע ולצמצם את ההליכים הבירוקראטיים.

משק החשמל

משק החשמל בישראל מאופיין במבנה מונופוליסטי בלתי יעיל, שמביא לעלויות עודפות של מאות מיליוני שקלים ורזרבות חשמל נמוכות שאינן תואמות את צרכי המשק. בהתאם לכך נפעל לקידום ייצור חשמל פרטי, קידום חברת מנהל מערכת העצמאית וקידום חברת ייצור חשמל חדשה.

מערך נמלי ישראל

מערך הנמלים מהווה צומת כלכלי מרכזי. ישראל היא מדינה קטנה ש- 99% מסחר החוץ שלה עובר דרך הים. בהתאם לכך, יש לפעול לייעול ענף הנמלים, על מנת לשפר את רמת השירות המוצע למשתמשים, לקצר זמני שהייה של האוניות על מנת שנמלי ישראל יעמדו בסטנדרטים בינלאומיים ולממש את יתרונה היחסי של ישראל ומיקומה האסטרטגי על נתיב הסחר הבינלאומי. הממשלה תפעל ליישום המתווה עליו סוכם בשנת 2005 במסגרת הרפורמה בנמלי הים.

"ביטחון עירוני"

כחלק ממחויבות הממשלה להקנות ביטחון לאזרחיה, תוצג תכנית להקמת יחידות שיטור עירוניות שמטרתן להגביר את רמת הביטחון האישי של התושבים, תוך שימור הסדר בערים, ומיגור תופעות כמו ה"פרוטקשן" ועוד. יישום התכנית יביא לחיזוק שיתוף פעולה בין המשטרה המקומית לעירייה ויצור סביבה בטוחה לפעילות כלכלית משגשגת.

ד. מיסים:

מס הכנסה

תוצג תכנית מיסים מפורטת ובה תוואי פוחת של שיעורי מס על יחידים וחברות החל מהשנה ועד שנת 2016. מס על יחידים יופחת בהדרגה עד לרמה של 39%, ומס החברות יופחת עד לשיעור של 18%. תכנית המיסים תסייע בעיקר לשכבות הביניים, תגדיל את רווחת הציבור ותתמוך בפעילות הכלכלית.

תיקון עיוותי מס

ביטול פטורים שיצרו עיוותי מס כלכליים. ביטולי הפטורים ירחיבו את בסיס המס ולצד זה תתאפשר הפחתת שיעורי המס. צמצום הפטורים מחזק את מערכת אכיפת הגבייה.

ייעול מערכת גביית המיסים

יינקטו שורה של צעדים לחיזוק והעמקת גביית המיסים הישירים והעקיפים.

 ה. תשתיות והון אנושי:

פניה של הכלכלה הישראלית אל משק מפותח הנשען על תשתיות מבוססות, השקעה בהון האנושי ובתשתיות פיזיות משמעותן תנובה חברתית וכלכלית בטווח הארוך.

פרויקטי תשתית

מתוכננת האצת הוצאתם לפועל של מספר פרויקטים תוך קיצור ההליכים הבירוקרטים, ביניהם: שדה תעופה בינלאומי נוסף, קווי תחבורה ציבוריים מהירים על מנת לחבר פריפריה למרכז, פרויקטי מים ותשתיות תיירות.

תעשיית ההיי-טק

תעשיית ההיי-טק מהווה את קטר הצמיחה של המשק, על מנת לשמר את יתרונה היחסי הבולט של ישראל בעולם בתחום זה, תוצג תכנית כפולה לתמיכה בתעשיות הטכנולוגיה. הממשלה תגדיל את התמיכה בתקציבי המדען הראשי ואת התמיכה בפרויקטי מחקר. יחד עם זאת תוצע מסגרת פיננסית בהיקף של מאות מיליוני ₪ אשר תעודד השקעה של גופים פיננסים גדולים בתעשיות טכנולוגיה.

מדענים חוזרים

ניצול המשבר הכלכלי כהזדמנות להחזרת טובי המוחות לעלות או לשוב לישראל. יוצעו למדענים וחוקרים, אנשי עסקים ופיננסים הטבות ותמריצים אחרים כדי להשתלב בחברות ומכוני מחקר בארץ ולתרום ערך מוסף לפעילות הכלכלית במשק.