מינהל מקרקעי ישראל מופקד על ניהול של כ-93% מכלל קרקעות המדינה. כיום קובע המינהל כמעט באופן בלעדי מתי יוקצו קרקעות והיכן, והוא מתערב בחייהם של האזרחים אף לכדי מתן אישור לסגירת מרפסת או אף הצבת פרגולה. כך, אזרחים אשר שילמו ממיטב כספם לרכישת נכס, אינם הבעלים של הנכס אלא רק חוכרים מן המינהל. כתוצאה מהמעורבות העודפת המוזכרת לעיל סובל המינהל מכשלים שונים לרבות סרבול, ביורוקרטיה, תגובה איטית לצרכי השוק והיעדר תמריצים לחדשנות. הרפורמה המוצעת נועדה לתת מענה למצב זה.
הרפורמה מושתתת על מספר עקרונות מרכזיים: ייעול המנגנונים הממשלתיים לניהול המקרקעין; העברת הבעלות בקרקע בייעודי מגורים ותעסוקה לידי החוכרים, ומעבר להקצאת קרקעות במכירה במקום בחכירה; עידוד היוזמה הפרטית והמוניציפאלית לתכנון מפורט ופיתוח קרקעות; צמצום המעורבות הממשלתית בשוק המקרקעין; מיקוד המינהל בפעילויות הליבה של ניהול המקרקעין ושמירה על השטחים הפתוחים.
במסגרת הרפורמה תוקם רשות מקרקעין חדשה אשר תבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל. בתוך כך יעבור המינהל שינוי ארגוני מקיף תוך שיפור משמעותי בפריסה וברמת השירות הניתנת לציבור. כמו כן, תתאפשר העברה של הבעלות בקרקע המיועדת למגורים ולתעסוקה לידי החוכרים. החלטת הממשלה קובעת שיעורי תשלום פרוגרסיביים עבור הבעלות בקרקע תוך מתן העדפה לאזורי הפריפריה ולבעלי מגרשים קטנים. כך תועבר הבעלות בקרקע לידי מרבית החוכרים ללא תמורה כלשהי (באזורי עדיפות לאומית, בדירות ובבנייה צמודת קרקע במגרשים קטנים במרכז הארץ). הקצאות של קרקע בייעודי מגורים ותעסוקה תתבצענה בעתיד בדרך של העברת בעלות ולא בחכירה.
כמו כן, במסגרת הרפורמה הוחלט על הקמתה של הקרן לשטחים פתוחים. מטרות הקרן יהיו סיוע במימון שימורם, טיפוחם ופיתוחם של השטחים הפתוחים אשר מחוץ למרחב העירוני הבנוי, לרבות שטחים פתוחים שלהם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות במדינה, פארקים, אזורי נופש ופנאי.
מקורות כספי הקרן יבואו מהפרשה של אחוז מכלל ההכנסות השנתיות של רשות המקרקעין, כספי תרומות ומקורות אחרים.
